תמונות מחוץ למסגרת ותל-אביב שמעולם לא היכרתן

אני רוצה לשתף אתכן בכמה רעיונות נחמדים ושימושיים להצגת תמונות, שיכול להיות שיבואו לכן לשימוש וגם לספר לכן על יום הזוי ומאוד מיוחד שביליתי בתל אביב.
רעיונות להצגת תמונות
תמונות, גלויות ותצלומים משפחתיים יכולים בקלות לצאת מהאלבום ומהמסגרת ולהיות מוצגים לראווה בכל פינות הבית. מוצאים חלוקי נחל שצד אחד שלהם שטוח ולא מעוגל ומלפפים סביבם חוט ברזל. את קצה החוט מלפפים פעם נוספת סביב כל חפץ מעוגל שיש לכם ( טוש עבה, מוט עץ מעוגל או עט ) וכך יוצרים מקום להשחלת התמונה.
אפשר לשדרג את חלוקי הנחל על ידי צביעה בצבעים אקריליים או להשאיר אותם כך במראה הטבעי.

קולב מתכת הפוך יכול לשמש כמתלה לתמונות. את התמונות אפשר לחבר לקולב בעזרת אטבים צבעוניים או

לתקוע אותם בין הקולב לקיר.

מתקן מתכת מיוחד שמיועד להצגת תמונות יכול להוות פריט דקורטיבי עם גלויות אומנותיות

תל-אביב שמעולם לא הכרתן...

בכל פעם שבני אופיר עורך יום צילומים לבגדים שעיצב הוא מחפש מקומות אטרקטייביים לצילום שיוסיפו מימד נוסף ומעניין לבגדים שלו. בתור הורה מלווה (הרישיון עוד לא השתחרר לו) הצטרפתי אליו היום ליום צילומים באזור די נטוש ולא כל כך ידידותי בדרום תל-אביב. אתן לא מאמינות מה מצאנו שם, עשרות מטרים של קירות מצויירים בציורי גרפיטי בצבעים מהממים שהיוו רקע מדהים לדוגמנית ולבגדים שלו. מה שיפה הוא שעיריית תל-אביב משתפת פעולה עם הציירים האנוניימיים - הם נותנים להם לצייר כאוות נפשם וכשהקירות מתמלאים עד אפס מקום, העירייה צובעת אותם בלבן, ואז הם מתחילים לצייר מחדש. הפער בין הצבעוניות הרבה והכישרון שנשפך כאן לבין ההזנחה האיומה והסרחון ששורר בסביבה הוא עצום, אבל אין ספק שהאזור הזה מעולם לא נראה כל כך סקסי כמו בתמונות שצולמו שם היום על ידי אופיר.

ברקע קיר גרפיטי שנצבע בלבן ועליו התחלה של עבודות חדשות

משפט נחמד ומלא השראה

קיר לבן כשלג שנצבע לאחרונה, דקה לפני שמתעללים בו

קיר עם ציור בהתהוות

שבוע נפלא לכולכן!

באהבה

טלילה

ילד שלי, מוכשר

בני אופיר, בן ה- 18 התחיל לגלות כישורים יוצאי דופן כשהיה בערך בן 8. הוא התחיל לקחת שאריות בדים שמצא אצלי, לחבר אותם זה לזה בסיכות שדכן וליצור מהם בגדים. בערך באותה תקופה כשהוא התחיל את צעדיו הראשונים בשעורי האנגלית הוא החליט שיום אחד הוא יהיה מעצב אופנה ידוע ולכן הוא צריך שם למותג שלו, הוא התחיל לשרבט אותיות ומה שיצא זה השם-hapeyano, ועל תשאלו אותו מה הפרוש, אין לו תשובה - זה שם המותג שלו, והוא החליט עליו בגיל 8.

לאחר שהוא ראה שמחיבור בדים בסיכות שדכן הוא לא יוכל להתקדם, הוא ביקש ממני יום אחד שאלמד אותו לתפור במכונת תפירה. כל מה שלימדתי אותו היה איך לתפור תפר ישר, וזהו. במשך השנים הוא עבר תהליכים של ניסויים וניסיונות, למד בעצמו איך לגזור בדים, ואיך לתפור ומבגד לבגד הרמה השתפרה. בשנים האחרונות הוא הציג את הבגדים במכירות שערך בבית.

כיום הוא עומד לסיים כיתה י"ב במגמת אומנות בתיכון מטרו ווסט ברעננה. לא מפסיק ליצור לרגע, ועבודת הגמר שלו בעיצוב הייתה תצוגת אופנה מרשימה שערך במשכן לאומנויות ברעננה.(תמונת הסיום של התצוגה למעלה)

בסוף השבוע הקרוב הוא משתתף ביריד פלסטיק 11, זהו יריד מעצבים צעירים שמתקיים כל כמה חודשים בתל אביב.אופיר יציג ביריד את הקולקציה החדשה שלו שכוללת שמלות, חצאיות, חולצות, מכנסיים, תיקים ותכשיטים.

כתבה על אופיר ועל יצירותיו תוכלו לקרוא כאן

מצורפות תמונות של הבגדים מהקולקציה החדשה ואני חייבת לציין שאת כל הסטיילינג וצילומי הסטודיו הוא עשה בעצמו.הדוגמניות המקסימות הן בנות שלומדות איתו בכיתה.

אני חייבת להתוודות שזו הפעם הראשונה שאני כותבת עליו, ומרגישה גאה ומאושרת שזכיתי להיות שותפה לכל התהליך.

אתן מוזמנות ליריד, לחגיגה של אופנה צעירה ותוססת.

תודה!